1. [עח] פּורֵץ, נִכנס בּכוחַ: השוטרים הִתפָּרצוּ לדירת החשוד
2. [תנ] מִתמָרֵד, פּורק עול: היום רבו העבָדִים המתפָּרְצִים אִיש מפנֵי אדֹנָיו" (שמואל א' כה, 10)
3. [עח] מוציא החוּצה מתוך אֵנֶרגיה פּנימית או מתוך חוסר שליטה על רגשות וכד', אינו מבליג: פלוני הִתפָּרץ בכעס
4. [תמ] הולך אַחרֵי יִצרו, נִהיֶה פָּרוּץ: שלא תִתפָּרֵץ (האישה) (ירושלמי שבת ו, א)
אנגלית: burst; break
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה