מתפקר פירוש

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

חריזה

מִתְפַּקֵּר¹

טעות \ הערה

1.[עח] נַעשֶׂה אֶפּיקורוס, כּופֵר בּאלוהים, מַפסיק להיות שומר מִצוות:
האיש נִתפַּקֵר וחדל לבקר בבית הכנסת
2.[יב] מתחצף: גנבי דבבל - שפגעו ברב מנשי נִתפַּקרוּ לחרף אדם גדול (רש"י עבודה זרה כו.)

לערך המלא >

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

מִתְפַּקֵּר^{2 [עח]}

טעות \ הערה

מי שפורק מעל עצמו עול תורה ומצוות

לערך המלא >

מתפקר פירוש

מִתְפַּקֵּר1

מִתְפַּקֵּר2 [עח]

דפדוף במילון

מִתְפַּקֵּר¹

מִתְפַּקֵּר^{2 [עח]}