1. [תנ] עומד למִפקָד
2. [תנ] עומד למִניָין עִם אחֵרים - בדרך-כלל חַיָילים במִסדר - על־ידי שכָּל אחד קורא מִספּר בקול לפי הסֵדר, סופר את עצמו: ויתפקדו (ויתפקדו) בני בנימין... עשרים ושישה אלף איש (שופטים כ 15); התלמידים עלו לאוטובוס והתפקדו כדי לוודא שאיש לא חסר
3. [תמ] מקַבֵּל פּקוּדה, מִצטַוֶוה: עשו מה שנִתפַּקדוּ ולא עברו על גזֵרת משה (מכילתא מט:); יש שנִתפַּקֵד - ולא עשה, ויש שנִתפַּקֵד - ועשה (פסיקתא קעח.)
4. [תנ] נִמנֶה, נקבעת נוכחוּתו, כאמור בפסוק: "הִתְפָּקְדוּ שבַע מאוֹת אִיש בָּחוּר" (שופטים כ, 15)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה