1. [עח] מפסיק או גומר את עיסוּקו - בדרך-כלל או לִמנוּחה וכד': כשאֶתפָּנה מעיסוקיי, אשב לאכול את ארוחתי
2. [תמ] מתרוקן מֵחָפצים או מֵאנשים: כל הקברות מִתפַּנין חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא (תוספתא בבא בתרא א, יא); קוּפּות דרכן להִתפַּנות, מגורות אין דרכן להתפנות (ירושלמי תרומות ד, יב); הדירה מִתפַּנה מיושביה
3.[יב] מוצא, מבועָר: שאשפה של רבים אינה עשויה להִתפָּנות (רמב"ם שבת יז, ה)
4. [עח] נעשה פָּנוּי: הִתפַּנתה מִשׂרת קלדנית במערכת העיתון
5. [עח] לשון נקייה להליכה לשירותים כדי לעשות את הצרכים
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה