1. [תנ] נִכנס לעִניָינים של אחֵרים: ובשמחתו לא יִתעַרֵב זר (משלי יד, 10); אל תִתעַרֵב בעניינים לא לך!
2.[תמ] מִתעַרבֵּב, (בּ-) נִכנס זֶה בזֶה: דם שנתערבב במים (חולין ו, ה); הצבע הכחול הִתעַרֵב בצבע האדום
3. [תמ] מִסתַכסך, נכנס במין אַחֵר: שתי חבורות שנתערבו פסחיהן (פסחים ט, י); אשרי העם בך יתערב (מלשון הפיוט)
4. [תנ] מִתבּולל, נטמע: ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם (תהילים קו, 35); והתעָרְבו זֶרַע הקֹדֶש בעַמֵּי הארָצוֹת (עזרא ט, 2)
אנגלית: interrupt, interfere
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה