מתעקש פירוש

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

מִתְעַקֵּשׁ^{1 [יב]}

טעות \ הערה

אינו מוַותֵר, אינו מוּכן להִשתַכנֵעַ, עומד בּתוקֶף על דעתו:
בבואנו באדמת צר פתלתל ומִתעַקֵש (מלשון הפיוט); נִתעַקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה (רש"י בראשית ל, 8); הילד הִתעַקֵש ולא רצה ללכת לגן

אנגלית: to be stubborn

לערך המלא >

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

מִתְעַקֵּשׁ^{2 [יב]}

טעות \ הערה

אדם עקשן:
ואם יתעקש המִתעַקֵש שהוא ספק (ספרות ימי הביניים)

אנגלית: stubborn

לערך המלא >

מתעקש פירוש

מִתְעַקֵּשׁ1 [יב]

מִתְעַקֵּשׁ2 [יב]

דפדוף במילון

מִתְעַקֵּשׁ^{1 [יב]}

מִתְעַקֵּשׁ^{2 [יב]}