1.[יב] מִתאַדֶה: כאשר יִתנַדֵף העשן (רש"י תהילים סח 3); הגז מִתנַדֵף באוויר
2.[יב] (רֵיחַ) פָּג, נֶעלָם: הבושם הִתנַדֵף
3. [עח] כָּלֶה, לא נשאר ממנוּ דבר: כספו הִתנַדֵף בהימורים
4. [עח] מִסתַלק בִּמהירוּת, הולך ונֶעלָם (עממי): הגנב הִתנַדֵף לשֶמע האזעקה