1. [תמ] מִתנועֵעַ תנוּעה מַתמֶדת מתוך חוסֶר שיווּי מִשקל, מיטַלטֵל: מיד נִתנַדנֵד הארון ונטלו משה (מדרש רבה שמות כ); ומתחמם גופו הרבה ומִתנַדנד לבו נדנוד גדול (תיקון מידות הנפש ד, א); הספינה מִתנַדנֶדֶת על הגלים
2. [עח] עולֶה ויורד בּנַדנֵדה: שתי הילדות מִתנַדנְדות בנדנדה
3. [עח] (בהשאלה) נקלע, מיטַלטֵל: מצב רוחו מִתנַדנֵד מייאוש לתקווה
אנגלית: wobbling
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה