1.[תנ]מַסתיר או עוטֵף את עצמו בּדָבָר: והוא מִתכַּסֶה בשַׂלמה חדשה (מלכים א' יא 29); הילד מִתכַּסֶה בשמיכה
2. [עח] מִתהַווה עליו שִכבה (של עובֶש, אָבק וכד'), מצוּפֶּה, מכוּסֶה: השולחן התכסה אבק
3.[תנ]נֶעלָם, מִסתַתר: תִכַּסֶה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל (משלי כו 26); משיִתכַּסה (שמש) מן הבריות (ירושלמי ברכות ב, ג)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה