1.[עח] (כֶּסף, זמַן וכד') מוּצָא לבַטָלה, מפוּזר בּלי חֶשבּון: ירושתו הִתבַּזבְּזה, והוא נשאר בחוסר כול
2. [עח] מבַזבּז את כּוחותיו, מוציאָם לָריק: כוחותיו הִתבַּזבְּזוּ לשווא, והוא נשאר חלש מאוד
3. [תמ] מִתבַּזֶה: מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנך לעתיד לבוא? (סוטה מח:)