1. [תמ] מפסיק להַשמיעַ קול, נֶאלָם: עמד לו הדיין נִשתַתֵק הסניגור (מדרש רבה בראשית מט); כשסיים הנואם לומר את דבריו - הִשתַתֵק; באמצע השיחה הוא משתתק פתאום מתיק מבטו מהאחד ונותן מבט נוקב ומצפה בחברו
2. [עח] (מִפעל וכד') מפסיק לפעול לחלוּטין בִּגלַל שביתה או תַקָלה: כל המפעלים השתתקו בגלל השביתה הגדולה במשק
3. [עח] נִרגָע, שָקֵט: התינוק הִשתַתֵק לבסוף
אנגלית: become silent, be quieted
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה