מַחשָך, חוּרבָּן, הֶרס, שימָמון, שואה, צרה, אסון: הִפָלתם למשוּאות, איך היו לשַמָה כרָגַע (תהילים עג, 19-18); נפל למשואותיו וחשכו הרואות בשובו אל אדמה (מלשון הפיוט); גם כי אִוָּרֵשׁ ואהלך שחוח, והיה הלב לְמַשׁוּאוֹת זרים (רחל המשוררת) אנגלית: destruction
1. [עח] לַפּיד, בדרך כלל כזה הניצב על כַּן קבוע, שלהבת אש (בלשון המקרא: מַשׂאֵת) 2. [עח] אֵש שמַדליקים בתוך כּלי לצִיוּן מאורָע: טקס הדלקת משואות ביום העצמאות 3. [תמ] מדוּרה: ומאין היו משיאין משואות? מהַר המִשחָה לסַרטָבָא (ראש השנה ב, ד)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה