1. נִרקב, מַעלֶה ריקָבון, מִתקַלקֵל, נִשחָת: היין שקָרַם ופֵרות שהרקיבו (מעשר שני ד, ב)
2. גורֵם ריקָבון: כְּסָס זה שנכנס בכלים ומרקיבן (דברים רבה ב); הִרקבת בשרנו כבגד שאכלו עש (רש"י תהילים לט 12); החום הרקיב את הפֵרות (תן דעתך להבדל בין מַרְכִּיב לבין מַרְקִיב)
אנגלית: become rot
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה