מרחשוון פירוש

שמו המלא של חודש חשוון. באכדית: יַרחוּ-שמָנו, ארך-שמנו או ורחו-סמנו = החודש השמיני (מניסן) בלוח השנה הבבלי - WARAHSAMNA = ירח שמיני. מוזכר בספר מלכים א' ו' 38 בשם ירח בול. בלשון הבבלית המאוחרת נהגו הדוברים להחליף בין ההגאים השפתיים וי"ו ומ"ם, וכך הווי"ו שבראש המילה נתחלפה במ"ם, והמ"ם שבאמצע המילה נתחלפה בווי"ו. לימים נשתכח משמעו המקורי של שם החודש, והוא נחלק בתודעת רבים לשני רכיבים חדשים: 'מר' ו'חשוון'. כך צמח הכתיב מר־חשוון בשתי תיבות וכן הקיצור חשוון – שמו הרווח של החודש בעברית בת ימינו. מן המקרא ידוע שם קדום לחודש זה המופיע לצד מספרו: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו" (מלכים א ו, לח) (על פי פרסומי האקדמיה ללשון)

גִיוון, גִלְוון, היוון, יִיוון, כִיוון, נִיוון, גיוֵון, היוֵון, הֶכוֵון, הִתגַוֵון, הִתיַיוֵון, הִתכַוֵון, התנוֵון, יגַוֵון, יגַלוֵון, יהַוֵון, יָוֵון, יכַוֵון, ינַוֵון, מְגַלְוֵון, מְהַווֵן, מַכוֵון, מְכַוֵון, מְנַווֵן, מְתַאבֵן, מִתְגַווֵן, מִתְיַיווֵן, מִתְכַווֵן, מִתְנַווֵן, דְאָבון, דָרְבון, חרָבון, כוכָבון, לְתֵאָבון, מַחְשְבון, מַעַרְבון, מְשִיבון, נָבון, ניבון, סְבִיבון, סֵיאָבון, עָוון, עִיזָבון, עִיצָבון, עֵירָבון, קִישָבון, רִיקָבון, רְעָבון, תֵיאָבון, הִוון, אורוון, גַאוון, אַכוון, אַרגְוון, אָוון, גיוון, גִוון, בַעוון, דָוון, הֶכוון, חֶשוון, יִוון, יהַוון, יִתגַוון, יִתייוון, יִתכַוון, יִתנַוון, טַייוון, יָוון, ייוון, יָרָוון, כִוון, כֵיוון, כֵרוון, כַוון, כיוון, כֶוון, יתנוון, מִגוון, מגולוון, להִתיַיוון, להִתכַוון, מהַוון, מגַוון, מגַלוון, מִכוון, מוכוון, להתגַוון, מִתגַוון, מִתייוון, להתנוון, מִתנַוון, מַחוון, מַרחֶשוון, לָוון, לכַוון, מכַוון, מתוון, מתכוון, מנַוון, סיוון, פוון, פְלָוון, פרוון, שַלוון, נִוון, נִשתְוון, ניוון, קַוון, קַחוון, קָרָוון, דו גָוון, הסָטַת כיוון, הֶגֶה כיוון, חריר כיוון, כבַד עָוון, לא בכיוון, מַחוַון כיוון, מיַישֵר כיוון, מערת חריוון, נושֵׂא בַעוון, נושֵׂא עָוון, נָשָׂא בָעָוון, נשׂוא עָוון, נשׂיאַת עָוון