מקצר פירוש

1. [עח] מפחית מן האורֶך:
"עִנָּה בַדֶּרֶך כֹּחִי קִצֵּר יָמָי" (תהילים קב, 24); החצאית ארוכה מדי, צריך לקצר אותה;
2. [תנ] מצַמצֵם, מפחית, מַמעיט: ״עִנָה בַדרך כֹחי, קִצר יָמָי״ (תהילים קב 24); ״שלושה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם״ (ברכות נה.); המפעל קיצר את שעות העבודה;
3. [עח] מעמיד דָבָר על עיקָרו (לאַחַר ויתוּר על פּרָטים טפֵלים): המוסד מקצר את תָכנית הלימודים;
4. [תמ] (בּ-) עושֶׂה בִּקצָרה: מקום שאמרו להאריך בו אינו רשאי לקצר (ברכות א, ד); הנואם מקַצֵר בנאום שהכין בשל הזמן המוגבל שהוקצב לו

***

***