מקל פירוש

1. מוט עץ, אלה:
ויִקח לו יעקב מקל לִבנֵה לח (בראשית ל, 37); בעבר נהגו המורים להרביץ לתלמידים במקל;
2. מִשעֶנת, מוט עֵץ להישָעֵן עליו בהליכה: ועליכם ברגליכם ומקלכם בידכם (שמות יב, 11);
3. שוט: ויחר אף בלעם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל (במדבר כב, 27)
אנגלית: stick; whip

***

1. [תנ] (מ-) מקטין את הכּובֶד או את הקושי:
"ויִטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם" (יונה א, 5); הקלתי מעליי את נטל החובות;
2. [תמ] (ב-) אינו מחמיר, אינו מיַיחֵס חוּמרה: "רבי אליעזר מקל ורבי יהושע מחמיר" (תרומות ד, י); הבוחן הֵקֵל על הנבחנים"
3. [תנ] מַניחַ, גורם הקָלה: "אולי יקל את ידו מעליכם" (שמואל א' ו, 5); התרופה מקלה את הכאב (בלועזית: פַּלְיָיטִיבִי);
4. [יב] (בּדִקדוּק ימֵי הבּיניים) מרַפֶּה אות, אינו מַדגישהּ: ""ולא יכלה עוד הצפינו" - אשר דיגשוה והדין בה להקל" (ספר הרקמה)
אנגלית: to ease, to alleviate, to relieve

***

מזַלזֵל, ממעיט בּעֵרֶך של מַשהוּ או של מישהוּ:
"לְהָקֵל כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ" (ישעיה כג, 9); אל תקלו בערך צבא האויב
אנגלית: disrespectful

***