1.[תמ] יֶשנו, קַיָים: שיהא אותו המין מצוי בשוק (ירושלמי דמאי כה, ג)
2. [תמ] נִמצא לָרוב, תדיר, שָכיח, רווֵחַ: לשעבר הייתה פרוטה מצויה (מדרש רבה שיר השירים סמכוני)
3. [תמ] פּשוּט, רגיל: שיהא אדם מצוי ליתן לבתו בעין יפה (ירושלמי כתובות לג, ד); זה בית מצוי ונטול ייחוד
4. [עח] (אֵצל) בָּקי (בתחוּם סִפרותי או מִקצועי וכד'): החוקרת מצויה אצל תרבויות זרות
5. [עח] חסר יומרות מיוחדות: המטייל המצוי מסתפק במסלול הקצר
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה