1.[תמ] פּולֶה, בודק ומוציא כּינים מתוך השֵׂעָר או הבּגדים: המפלה את כליו מולל וזורק (שבת יב.) 2. [עח] (בּלִגלוּג) מחַטֵט, מדַקדֵק ונוקֵר בּדָבָר לא נעים: העיתונות מפלה בגירושיו של איש הציבור אנגלית: delouse; scratch
מבדיל, שָׂם מחיצה, מפריד: "וְהִפְלֵיתִי... את ארץ גֹּשֶן" (שמות ח, 18); ״והפלה ה' בין מקנה ישראל ובין מִקנה מצרים״ (שמות ט, 4) אנגלית: Differentiates, separates
1. כּישָלון, תבוּסה: וצדיקים במפלתם (של רשעים) יִראוּ (משלי כט 16); מפלתן של שונאי ישראל (ברכות ד:); נבחרת הכדורגל נחלה מפלה קשה במשחק 2. הדָבָר שנפל או שהוּבס, שהוּמת או שנגדע: ויָסַר לראות את מפלת האריה (שופטים יד 8) אנגלית: failure, defeat
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה