1.[תנ] מַטעין, מטיל עול כבד, שָׂם מַשָׁא, מֵניחַ מַשָׂא): "אבי העמיס עליכם עֹל כבד" (מלכים א' יב, 11); הסבלים העמיסו את הרהיטים על גבם; חברי שבא לחתונה החזיק צלחת גדולה ומתוך סקרנות מולדת וגרגרנות נרכשת טעם כמעט מכל דבר והעמיס על צלחתו אנגלית: load
1. גורם עומֶס: "כי מרחם אותם נשאת ומבטן אותם העמסת" (מלשון הפיוט); המנהל מעמיס על עובדיו עבודה רבה מדי 2. מחַיֵיב, מֵטיל: "נעוּרים העמיסו חטא ופשע על צלעֶיךָ " (מלשון הפיוט) אנגלית: cause load; coerce