1. [יב] מַאשים אשמת שֶקר, מוציא דיבָּה, בּודֶה עלילה: שאני מאמין מה שמעלילים על היהודים (ספרות ימי הביניים); יריביו מעלילים עליו שהוא משתמט מעבודתו
2. [תנ] כתיב, וקריא: מַעלָל: שׁוּבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעֲלִילֶכֶם הָרָעִים (זכריה א, 4) (ראה:
מַעלָלים) (תנו דעתכם להבדל בין מַאֲלִיל לבין מַעֲלִיל)
אנגלית: to libel