מעבה פירוש

1. [תמ] עושֶׂה דָבָר לעָבֶה או לגס:
מחפין את הקציעות בקש... אף מעבין (מועד קטן ב, ה); הקדרית הוסיפה חומר כדי לעבות את דופנות הכלי
2. [יב] עושֶׂה דָבָר סמיך וצָפוּף: שמעבין תבשיל הקדרה על-ידי שממחין קמח לתוכו (רש"י פסחים לט:); האטריות מעבות את המרק
3. [יב] מֵעיב, מאפיל: מבלתי שיקרה צֵל חושך ענן וערפל שיעַבֵּהו ויחשיכהו (ספרות ימי הביניים); העננים עיבו את אור השמש
4. [עח] מאַכלֵס (יִישוּב) באנשים נוספים: היישוב החדש מעוניין לעבות את אוכלוסייתו

אנגלית: to thicken, to deepen

***

1. מכשיר לריכּוּז מִטעָן של חַשמַל (בלועזית:
קוֹנְדֶּנְסָטוֹר)
2. מכשיר לעיבוי גזים או אדים לנוזל או למוצק

אנגלית: condenser

***

1. [עח] מקום עבות, מָקום צפוּף בֵּין צמָחים וכד', כגון בביטוי:
מַעֲבֵה היַעַר; מעבה היער היה בעיניו מקום קסום
2. [תנ] עובי, עומק: בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן (מלכים א' ז, 46); הוא צלל למעבה הים
אנגלית: thick, thickness

***