1. [יב] מַרחיק, מוציא מן המָקום, מגָרֵש: ואינו יכול לסַלקו מירושה זו (רש"י בבא בתרא קכו:); מסלקין אותו מן האפוטרופסות (ספרות ימי הביניים)
2. [תמ] מעביר, מֵרים, מֵסיר: אין מסלקין את התריסין ביום טוב (ביצה א, ח); מסלק את הטבלה כולה ומנערה (תוספתא שבת טז, ו); הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין (פסחים נה:); הסועדים סילקו את הכלים מן השולחן אחרי הארוחה
3. [תמ] (קיצוּר של מסַלֵק מן העולם) מֵמית: אשר יצר אתכם בדין... וסילק אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין (ירושלמי ברכות יג, ד)
אנגלית: remove; get rid of
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה