1. [תמ] מֵסיר את הלִכלוּך, מטַהֵר: גָזַל צמר וליבּנו, פשתן - וניקָהו (תוספתא בבא קמא י, ב)
2. [תנ] (בהשאלה) מֵסיר חשָד או אַשמה, מזַכֶּה: כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא (שמות כ, 7); בית המשפט ניקה את החשוד מכל אשמה
3. [תנ] מטַהֵר, מזַכֶּה, כאמור בפסוק: "נֹשֵא עָוֹן וְנַקֵּה לא יְנַקֶּה" (שמות לד, 7)
(תנו דעתכם להבדל בין
מְנַכֶּה לבין מְנַקֶּה)
(תנו דעתכם לצורה "ניקה", שהיא גם עבר של
ניקֶה)
אנגלית: clean; acquit
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה