1.[עח] הימנעוּת מֵעבודה לשֵם הפגת הַעיֵיפוּת: יום שבת הוא יום מנוחה
2. [עח] מצב של חוסר תגוּבה, של הרפיה. משמֵש בדרך-כלל לביטוּי של הבראה או של שיקוּם: האיש אושפז כדי שימצא מנוחה לנפשו הפגועה
3. [תנ] שֶקֶט ושַלווה: יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי (ירמיה מה 3)
4. [עח] הפסקת תנוּעה, מאמץ או עבודה
5. [עח] (ביחסי עבודה) תקופת קצרה במסגרת העבודה שלא מתבצעת בה פעילות שמשולם בעבורה.
אנגלית: rest; period
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה