1. [תנ] (את פי-) אינו מצַיֵית, מורד, מתגרה, מתקומם: ״וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי״ (יחזקאל כ, 8); "כי הִמְרוּ אִמרֵי אֵל" (תהילים קז, 11); הילד המרה את פי הוריו, ולא שמע בקולם;
2. [תנ] מרגיז, מצַעֵר: ״כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון״ (תהילים עח, 40)
3. [תמ] אובס, מפטם: ״ואין ממרים את העגלים, אבל מלעיטין״ (שבת כד, ג)
ראו:
מַמרֵא
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה