1.[תמ] כֶּסף, הון, רכוש: אשרי איש נמצא תמים ואחר ממון לא נלוז (בן סירא לא, יא); יהי ממון חברך חביב עליך כשלך (אבות ב, יב); הצדקה נוהגת בממונו של אדם, וגמילות חסדים נוהגות בו בממונו בין בגופו (ירושלמי פאה טו, ד); אדם שגופו חביב עליו מממונו... שממונו חביב עליו מגופו (ברכות סא:)
2. [עח] עושר כמקור לשחיתוּת או כמוּשׂא לסגידה
3. אמצעים כּספיים. עסקי ממון. מערכת הכּוללת מחזור מַטבֵּעַ, הענקת אַשרַאי, השקעות, סיפּוּק אפשרוּיות בַּנקָאִיות וכד' (בלועזית: פִינַנְס)
אנגלית: money, capital
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה