1. [עח] בּיטוּי פיוטי שאינו מקוּבָּל בדיבּוּר הרגיל, בחיי יומיום - בעיקר לשֵם הידוּר, דיבּוּר גבוהה־גבוהה (בלועזית: פְרָזָה): פלוני אוהב להשתמש במליצות כדי להפגין את חכמתו ברבים ולהרשים אחרים
2. [תנ] דבַר מָשָל וחָכמה, דיבּוּר של חָכמה, מִמרה שנונה: עליו משל יִשָאוּ וּמליצה חידוֹת לוֹ (חבקוק, ב, 6), להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידֹתם (משלי א 6); בשיר משל חידה ומליצה עמים הסערתה (בן סירא מז, כג)
3. [יב] דבַר פִּיוּט, סגנון נמלץ במשקל ובחריזה: לא יהי איש אחי מליצה מקורָא (מלשון הפיוט); מליצתי בדאגתי הדוּפה (מלשון הפיוט)
אנגלית: figurative language, poetic phrase