1. [תמ] מאַשֵר את הכַּשרוּת: סכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה, רבי יהודה מכשיר (סוכה א, א); הרב הכשיר את העוף שהיה בו חשש טרפה
2. [עח] מֵכין לשימוּש או לאכילה, כגון בָּשָׂר על-ידי השרָיה והַמלָחה קודֶם הבּישוּל או כֵּלים לפֶסח על-ידי הַגעָלה: שמשקין של טמא מכשורין לרצונו ושלא לרצונו (טבול יום ג, ד)
3. [תמ] גורם שיוּכל לקבל טומאה
4. [תנ] עושה שיהיה ראוי וטוב:"ויִתרון הַכשֵיר חָכְמָה" (קהלת י, 10)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה