1. [עח] נעשׂה או נראה כָּסוּף (אפור מבריק): שערות האיש הכסיפו לעת זקנה
2. [עח] מצַפֶּה בכֶסף: הצורף הכסיף את הכפות ואת הפמוטות
3. [עח] צובע בצֶבע כֶּסף
4. [תמ] מלבּין, מחוויר: כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו (פסחים ג, ה); כל זמן שפנֵי מזרח מאדימות, זהו יום; הכסיפו - זהו בין השמשות (ירושלמי ברכות ב, ב); פניה של הנערה הכסיפו עקב מחלתה
5. [תמ] מבַיֵיש: למה קורין אותי 'כסף'? שהיה מכסיף כל הזהָבים שהיו שם (מדרש רבה שמות לה)
6. [תמ] (בהשאלה) ערכּו פּוחת: מכָרה לו (את השדה) במאתיים והכסיפה ועמדה על מָנֶה (ערכין ל.)