1. (ב-) נוזף, גוער, מוכיח: "בעוון, אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כִהָה בָּם" (שמואל א' ג, 13); האֵם כהתה בבנה על מעשיו הרעים 2. נחלש: "ורפוּ כל יָדַיִם וְכִהתָה כל רוּח" (יחזקאל כא, 12) אנגלית: reprimanded, rebuke
1. [עח] עושׂה לכֵהֶה, משחיר מעט: הכהיתי את הצבע הירוק באמצעות הוספת צבע שחור; 2. [עח] זוהֵר כל-כך עד שהוא גורם (לדבר זוהֵר) שיֵירָאֶה כֵּהה לעוּמתו (סִפרוּתי): זוהר יופייה מכהה את מראה כל הסובבים אותה; 3. [תמ] מאפיל, מקדיר: "תפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה" (מדרש רבה ויקרא כ); הענן מכהה את השמים בהסתירו את השמש (תן דעתך להבדל בין מַכְהֶה לבין מַקְהֶה)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה