1.[תנ] נותן צוּרה ישָרה, מסַדֵר בקַו יָשר, מבַטֵל את העַקמוּמִיוּת: קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסלה לאלוהינו (ישעיה מ 3); המגהץ מיישר את הקמטים בבגד
2. [תנ] (בהשאלה) מתַקֵן, מסַדֵר, מסלק קשיים "כל פִּקוּדֵי כל יִשָׁרְתִּי" (תהילים קיט 128)
3. [יב] מדריך בדרך הישרה: מי שמורה בני אדם הטובה ומיישר הרשעים או עבודת הבורא (חובות הלבבות)