1.[עח] מאַכלֵס (מקום), מכונֵן יישוּבים במקום: החלוצים יישבו את עמק יזרעאל
2. [עח] קובע מקום מגוּרים (לאדם), משַכֵּן: פקידי הסוכנות יישבו את העולים בשיכונים החדשים
3. [יב] מוצֵא פִּתרון (לסִכסוּך, לסתירה וכד'), מבאר עניין: ואני ליישב פשוטו של מקרא באתי (רש"י בראשית לג 20)
4. [תנ] קובע, שָׂם במקום קבוּע: ויישבו טירוליהם בך, ונתנו בך משכניהם (יחזקאל כה 4); הבנאי שיישב את האבן (ירושלמי שבת י, ד)
5. [תמ] (בהשאלה) מסַדֵר באופֶן המֵניח את הדעת: וירא בסבלותם... יישב להם סבלותם בין איש לאישה, בין גדול לקטן, בין בחור לזקן (מדרש רבה ויקרא לז)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה