1. מַכֶּה בּשוט או נוזף כדי לחַנֵך, מעניש, מטיף מוּסר: "יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָה ולַמָּוֶת לא נתנָנִי" (תהילים קיח, 18): וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוהיך מיסרך (דברים ח 5); ... וכל המייסר את בנו מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו (מדרש רבה שמות א)
2. אוסֵר, מחזיק: "וַאנִי יִסַּרְתִּי חִזַקְתִּי זְרוֹעֹתָם" (הושע ז 15); ידעתי שהוא מייסר אותי כדי ללמד אותי לקח ולא מתוך רשעות
אנגלית: Punishing, scolding
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה