1.(עִם) עושֶׂה טוב (לאַחֵר), גומֵל חסד: ״טוב אתה ומיטיב למדני חקיק״ (תהילים קיט, 68); ״על הבשורות הטובות אומר: ברוך הטוב והמיטיב״ (ברכות ט, ב);
2. (את) משַפֵּר, גורם שיהיה טוב, מַשבּיחַ: ״היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה״ (ירמיה ז, 3); ״משהיו מיטיבי אישה לבעלה״ (מדרש רבה בראשית כו);
אנגלית: beneficent; praises
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה