1.[תמ] גורם טִרחה, מטריד: מטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כורחי (עבודה זרה נד)
2. [תנ] מטעין, מכבּיד, כאמור בפסוק: "אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב" (איוב לז, 11)
3. [תמ] (על-) מפציר, לוחץ, מֵציק: מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה (ירושלמי פסחים סד, ד)