מטה פירוש

1.[תנ] מַפנֶה לכיוון מסויָם:
הטי נא כדך ואשתה (בראשית כד 14); השוטר הִטה את ידו לכיוון התנועה
2. [תמ] מכריע (את כף המאזניים): השופט הִטה את הדין לכף זכות
3. [תנ] משפּיע לקבל דֵעה מסוּימת: ויטו נשיו את לבו (מלכים א' יא 3)
4. [עח] (בדקדוק) מפָרט את צוּרות הנטייה של מילה: הוא היטה את הפועל בכל הזמנים ובכל הגופים
5. [תנ] מסַלֵף, מעַוֵות, מעַקֵם: להטות אורחות משפט (משלי יז 23)
6. [תמ] יושב בּהסָבָה: אני שהייתי זקוף הטיתי (תוספתא ברכות א, ו)
7. [תנ] . פּורשׂ, מותח, כאמור בפסוק: "וִירִיעוֹת... יַטּוּ אל תַּחְשׂכִי" (ישעיה נד, 2)
אנגלית: predisposes

***

1. [תנ] מַקֵל:
חותמך ופתילך ומטך אשר בידך (בראשית לח 18)
2. [עח] מִפקדה: מטה החטיבה נמצא בנגב
3. [עח] יחידת יִיעוּץ ומֶחקר ליד הנהלת אִרגוּן: ארגון המורים נעזר במטה השביתה
4. [תנ] שֵבֶט, בית אב: בצלאל בן חורי למטה יהודה (שמות לא 2)
5. [תנ] ענף: דף המטה פרח הזדון (יחזקאל ז 10)
אנגלית: staff

***

1. [תנ] כּיווּן הירידה, בצד הנמוּך, מִתַחַת (ההפך:
מַעלה): ואתה תֵּרֵד מַטָּה מָטָּה (דברים כח, 43ׂ)
2. [עח] בהמשך, כגון בביטוי: החָתוּם מַטה שחתימָתו בסוף המִסמָך: אני החתום מטה מאשר לנכות משכרי כל חודש מאה שקלים לתרומה (ההפך: לעיל)
3. [תנ] פּחות, בביטויים: למַטה מִ-; מִ... וָמַטה: מבן עשרים שנה ולמטה (דברי הימים א' כז 27)

***

***

***

***

***

***

***