מטאטא פירוש

פירוש

מַטְאֲטֵא [תנ]

מטאטא זרדים

אלוּמה של קַש או מברשת שֵׂעָר המחובֶּרת למַקֵל ארוך לניקוי אבק ופסולת מן הרִצפּה: המנקים פינו את הלכלוך במטאטא (ראו גם: מטאטא חדש)
אנגלית: broom

דקדוק למילה מטאטא

[ש"ע; ז'; מַטאטֵא-, מַטְאַטְאים, מַטאַטאֵי-, מַטאַטאו] <טאטא>

ביטויים עם המילה מטאטא

← ברצות הבורא גם מטאטא יורה

מקור המילה מטאטא (אטימולוגיה)

מילה יחידאית במקרא, בנבואת פורענות על ממלכת בבל: "וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד… וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (ישעיהו יד, 23-22). יש שהציעו לקשור את השורש המרובע טאט"א אל המילה טִיט שכן יתכן שהפועל לטאטא ציין ביסודו את סילוק הטיט ומכאן ניקוי של אבק וכדומה. (על פי פרסומי האקדמיה ללשון)

מילים נרדפות למילה מטאטא

מטַאטֵא (תוצאה דומה)
גורֵף , יועֶה , מגָרֵף , מוחֵק , מטָאֵט , מכַבֵּד , מנַקֶה , מסַלֵק , מפַנֶה , מקַנֵח , סוחֵף , עוקֵר , שוטֵף [שדה סמנטי: ניקָיון]

מַטאטֵא (תוצאה דומה)
אֶגֶד זרָדים , חבילַת זרָדים , מִברֶשֶת [שדה סמנטי: ניקָיון]

חרוזים למילה מטאטא

אותֶה, בוטֶה, ביטֵא, הִתבַטֵא, הִתחַטֵא, חוטֵא, חותֶה, חִיטֵא, טִאְטֵא, יֶאתֶה, יבַטֵא, יוטֶה, יחַטֵא, יַחתֶה, יטַאטֵא, יַטֶה, יֵיחָתֶה, יִיטֶה, יִיסטֶה, יִיפתֶה, יִישָתֶה, יִישתֶה, יִיתחַטֵא, יַעטֶה, יפותֶה, יפַתֶה, ירַתֶה, מְבַטֵא, מוטֶה, מְחַטֵא, מְטַאטֵא, מַטְאטֵא, מַטֶה, מַעטֶה, מְפותֶה, מְפַתֶה, מְרַתֶה, מְשַטֶה, מִשְתֶה, מִשְתַטֶה, מִתְבַטֵא, מִתְחַטֵא, מִתעַטֶה, מִתְפַתֶה, נוטֶה, סוטֶה, עוטֶה, פותֶה, קָרָטֶה, שוטֶה, שותֶה, תֶה, יְטַאטֵא, בולֵעַ מַטאטֵא