1. [תנ] מקום מגוּרים ארָעִיים - בעיקר של אוהלים ושל צריפים, בדרך־כלל, בחופשה, בטיול או במקום עבודה זמני: וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה (בראשית לב, 22), וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה (שמות, טז, 13)
2. [עח] (בהשאלה) כל אחת מקבוּצוֹת היריבים במלחמה או בוויכּוּח (וגם בּמִפלָגה)
3. [תנ] המון, קהל רב: וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד (בראשית נ, 9); לאחר התאונה התקבץ במקום מחנה רב של סקרנים
4. [תנ] ריכוז של אנשים, חיילים וכד'
אנגלית: camp; wing
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה