1. [יב] (מוּשָׂג) כפי שהוא נתפּס מִצַד מַהוּתו - בהִתעַלמוּת מן העֶצם שהוא קשוּר אליו בַּמציאוּת, נטוּל גַשמִיוּת (בלועזית: אַבְּסְטְרַקְטִי): מחשבתו המופשטת (כוזרי)
2. [עח] סתָמי, עַרטילָאי, שאין לו זיקה למציאות
3. [יב] מוּברר, נעשׂה פּשוּט
4. [עח] מציין איכות שאינה מוחשית, שאינה ממשית
5. [עח] (בפילוסופיה) תאורטי, שאיננו נתפס בחושים, כגון: מִספָּרים ורעיונות
6. [עח] יצירה אמנותית בעלת אופי מופשט: ציור מופשט, שלא נראות בו דמויות ברורות