מוסב פירוש

1. [עח] מוּטֶה, מוּפנֶה, מוּעבָר:
פניו הוסבו הצִדה;
2. [יב] מיוחס ל-, חָל (על מה שנאמר לפני כן וכד'): דבריו של המרצה הוסבו על המצב הביטחוני; "אינו מוסב על הבכור" (רש"י שמות לד 20);
3. [תנ] מוּקף, מעוּטר, כאמור בפסוק: "מוּסַבֹּת משבצות זהב" (שמות כח 11); "מֻסבֹּת משבצות זהב" (שמות לט 13);
4. משוּנֶה, מוּחלף, כאמור בפסוק: "ואת נְבוֹ ואת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵם" (במדבר לב, 37);
5. מדרגות הצמודות לקירות הבית מסביב, מדרגה לוּליָינית, כאמור בפסוק: "כי מוּסַב הבית למעלה למעלה" (יחזקאל, מא, 7);
6. [עח] (בבנקאות) מי שהועבר אליו שטר על-ידי חתימה מאחוריו, נמסר לאחר: השטר הוסב על שם המוכר; צד שרכש חזקה או מסמך סחיר ואת הזכויות הנלוות לו בדרך של היסב ומסירה
באנגלית: endorsee

***