1. התמוטטות, כּישָלון: "לא יתן לעולם מוט לצדיק" (תהילים, נה, 23) (מקור של מָט); 2. 2. עול; מקל עץ או מוט ברזל שעל צוואר הבהמה: "ועתה אֶשְׁבֹּר מֹטֵהו מֵעָלָיך וּמוֹסְרֹתַיִךְ אנַתֵק" (נחום א, 13)
1. מַקֵל, חתיכה מוארכת של עץ או של מַתֶכת, קורה: "ונתנו על המוֹט" (במדבר, ד, 10). (ראה גם: מוֹטָה); 2. מכשיר שמשני צדדיו מוטות וּבַד באמצע להעברת חפצים בידי שני אנשים: "ויִשָׂאהו בַמוט בִּשְׁנָים" (במדבר יג, 23) אנגלית: stick
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![מוט [תנ] <sup>2, מֹט </sup>](assets/images.lib/0_40384100_1541110622_382143566.jpg)
טעות \ הערה