1. [עח] בוער באש קטנה
2. [תמ] מעביר באש (כגון עוף מָרוּט כדי לשׂרוף את הפּלוּמה שנותרה בו), חורך על האש: פתילַת הבגד שקיפלה ולא הבהבה (שבת ב, ג); מולגין את הרֹאש ואת הרגלַיים ומהבהבין אותָן באוּר (ביצה לד.)
3. [תמ] קולֶה באש, מייבש באש: המהבהֵב שיבּולין באוּר (ירושלמי מעשרות נא, א)
אנגלית: Small Fire; scorch, singe; toast, brown
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה