1. [תנ] ערֵמה של עצים בוערים, מוקֵד, עצים נשרפים: אגדיל המדורה, הרבה העצים, הַדלֵק האש (יחזקאל כד, 10-9); עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה (ביצה ב, ה)
2. [עח] אש המוּדלקת בחוץ (כגון בפיקניק) לבישול, לחימוּם או לתאוּרה, במיוחד לקיום מפגש חברתי: מבוגרים וילדים ישבו על החוף מסביב למדורה אוכלים המבורגרים חורקים מחול ספוגים בקטשופ
אנגלית: bonfire, campfire
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה