מדון פירוש

← איש מדון

<דון> (במשמעות ריב, דין ודברים) במשקל קַטול, לציון מצב, פעולה

אָדון, בַדון, דון, זֵדון, זָדון, חִידון, חַרְדון, טֵירָדון, יְהודון, יִידון, יַלְדון, כַדון, כִידון, לִידון, מָדון, מועדון, מַסְטודון, נָדון, נִידון, פִיקָדון, פְקִידון, שֵדון, תִידון, דִנְדון, יָדון, כידון, לָדון, עודְדון, עִידון, אֲבַדון, הֵטֵרודון, וְרִידון, אַשְמְדון, אַרְמְגָדון, הַרְפָדון, גימָדון, דִיפְרוטודון, דִיקִינודון, גִלְדון, בורְדון, בְנִידון, בַנָדון, בזָדון, הנידון, הנָדון, ורידון, חִלָדון, חילָדון, חמודון, יִדון, יִכדון, טֵרָדון, יידון, להידון, לִכדון, לונְדון, מֵתָדון, מֵזופְלודון, לידון, צֵ'טודון, צִדון, עִדון, פוסְפָמִידון, צְמִידון, צִפָדון, פַנְטודון, צידון, עידון, ציפָדון, פֵדון, פִירָמִידון, פְלָטִיקודון, פִקָדון, פַרְשְדון, פיקדון, פקידון, שִגָדון, שְמָדון, שיגָדון, שִימָדון, זֵלודון, נִדון, נידון, רָדון, קונְדון, קופִידון, קֵרודון, אֵין כְסות לַאבַדון, אִיש חֵמָה יְגָרֶה מָדון, אִיש מָדון, הולֵך לַאבַדון, אֵשֶת מָדון, הַדָן אֶת הַטִיפֵש הוא עַצְמו נִדון, בְאֵין נִרְגָן יִשְתק מָדון, בְרַח מִן הַמֵאונִין ומִלִהְיות עָרֵב ומִלִהְיות בַעַל פִקָדון, דַיו לַבָא מִן הַדִין לִהְיות כַנִדון, בַעַל פִקָדון, בַעַל פיקָדון, אזֵן כידון, יֵלֵך לַאבַדון, מְגָרֶה מָדון, לֵך לַאבַדון, מְכועָר הַדַיָין שֶנוטֵל שָׂכָר לָדון, שאול אבַדון, תְחִלָתָן שְגָגָה וְסופָן זָדון, שולֵחַ יָד בפִקָדון, תחילתן שגגה וסופן זדון, שִגְגַת תַלְמוד עולָה זָדון, שׂחוק זָדון

להרחבה ראה:
און, נאון, בונבון, ארנבון, אפיגון, פנטגון, אוזון, אקרוסטיכון, אזבסטון, מרתון, אביון, אוסטרקון, אורלון, אגמון, גנון, אלכסון, אצבעון, פצפון, אלפון, טלפון, חיצון, לקסיקון, אווירון, אמפיתאטרון, אידשון