1. [עח] (שׂפה, לַהַג) מדַבּרים בו
2. [תנ] מוּבּע בּעַל פֶה, מובע במילים, נאמר (ההפך: כָּתוּב): נכבדות מדבָּר בָּך, עיר האלֹהים (תהילים פז 3); והָקֵם חזון דובַּר בּשמֶךָ (בן סירא לו, יד)
3. [עח] מוּתנֶה, מוסכם בשׂיחה: כּל העניין היה מדובר ביניהם
4. [תנ] (ב-) (אדם, עניין) מדברים עליו, נידון: מה נעשה לאחותֵנוּ ביום שידבַּר בָּה (שיר השירים ח 5)
אנגלית: spoken; decided