1. [תנ] מוּדבָּק, מחובר בדֶבק: בּצֶקֶת עפר למוּצָק וּרגבים ידבָּקוּ (איוב לח 38)
2. [תמ] מאוחד, נצמד, מחובר: שֶיְהוּ שׂפתותָיו מדוּבָּקות זו בזו (מועד קטן טו.)
3. [תנ] דָבֵק, נאמן: אִיש באָחִיהוּ ידבָּקוּ, יתלכּדוּ ולא יתפָּרָדוּ (איוב מא 9); שההשגחה נִמשֶכֶת אחר השֵׂכֶל וּמדוּבֶּקֶת בּו (מורה נבוכים)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה