1. [תנ] מתקין מַאכל על־ידי חימוּם (בדרך־כלל בתוספת נוזלים): בַּשלוּ את הבשר (ויקרא ח 31) ובא נַעַר הכֹהן כְבַּשֵל הבשר (שמואל א' ב, 13)
2. [עח] (בהשאלה) מתַכנֵן (עממי): הוא מבשל תכנית
3. [עח] (בהשאלה) משנה דבר לצרכיו: (עממי) הוא מבשל את הקלטת כדי שתתאים למסר שהוא רוצה להעביר
4. [תמ] מבשיל, מביא פּרי לידֵי בּשֵלוּת: אין לךָ קלה בכל ארץ ישראל לבשל פֵרותיהָ יותר מִבַּעַל שָלישה (סנהדרין יב.)
אנגלית: cook; alter; ripen
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![מְבַשֵּׁל<sup>2 [תנ] </sup>](assets/images.lib/0_72249300_1541442126_1245491206.jpg)
![מִבשֶלֶת שֵכַר [עח]](assets/images.lib/0_16973700_1541180811_1736065915.jpg)
טעות \ הערה