1. [תנ] (ב-) בא למקום מסוים (לבילוּי, לעסקים, לחולֶה וכד'), מִתאָרֵחַ: לַחזות בנֹעַם ה' וּלבַקֵר בּהֵיכָלו (תהילים יז, 4); כּשֶחָלָה ר' אליעזר נכנסוּ תלמידָיו לבַקרו (ברכות כח:)
2. [עח] מַבּיעַ דִברֵי בּיקורֶת על סֵפֶר, על מאמר וכו', מעריך: המבקר הספרותי של העיתון ביקר את הספר החדש
3. [תנ] בוחן ובודק, עורך בּיקורֶת: כּבַקָרַת רֹעֶה עֶדרו... כֵּן אבַקֵר את צֹאני (יחזקאל לד, 12); הם מבקרים את הסחורה
4. [עח] נכנס ויוצא בּמָקום בִּקביעוּת: התלמיד מבקר יום יום בבית הספר
5. [תנ] מַבחין וּמַבדיל בין דברים: לא יבַקֵר בֵּין טוב לָרַע (ויקרא כז, 33) (תנו דעתכם להבדל בין
מְבַכֵּר לבין מְבַקֵּר)
אנגלית: visitor, guest