(לא: מֵ-)
1. [עח] מוסֵר רעיון או רֶגש במילים או בתנועות וכד', נותן בּיטוּי: האמן מַבּיע את תחושותיו בציור;
2. [תנ] מדַבֵּר, מסַפֵּר, מבַטֵא, שר, מוציא מִפּיו, אומר: ״אֶפתְחה במָשָל פּי, אַבּיעָה חידות מִנִי קֶדם״ (תהילים עח, 2); התלמיד מתקשֶה להַבּיע את תשובָתו במילים;
3. [תמ] (מַעיָין) מוציא מתוכו מַיִם, מַזרים: ״כי מקוֵה זָדון חֵטא, וּמקורָה יבּיע זימָה״ (בן סירא י, יג);
4. מעלה אבעבוּעות, מתסיס: "יַבְאִיש יַבִּיעַ שֶמֶן רוֹקֵח" (קוהלת י, 1)