1. דבר, מקום או מישהו לבטוח בו, הישענות על דבר שבוטחים בו, מַחסֶה, מקום בטוח: "מִבטָח כל קצוֵי אֶרֶץ" (תהילים סה, 6); ״יִנָתֵק מֵאָהֳלו מִבטַחו״ (איוב יח, 14);
2. ביטחון: "ביראת ה' מבטח עוז" (משלי יד, 26); ״לִהיות בה' מִבטַחֶךָ״ (משלי כב, 19);
3. אמוּנה: "להיות ה' משטחֶך" (משלי כט, 19);
4. ה' שהוא גואל ומושיע, שבוטחים בו: "והיה ה' מִבְטַחו" (ירמיה יז, 7)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה